Monday, December 02, 2013

How terrifically apropos :D

והדעת הוא מלשון: והאדם ידע את חוה, והוא לשון התקשרות והתחברות
Daat, whose etymology may be found in the verse,6 “And Adam knew (ידע) Eve,” implies attachment and union.
שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד, ויתקע מחשבתו בחוזק, בגדולת אין סוף ברוך הוא, ואינו מסיח דעתו
(As applied to Daat of the divine soul, this means) binding one’s mind with a very firm, strong bond and firmly fixing one’s thought on the greatness of the blessed Ein Sof, without diverting his mind from it (i.e., the subject matter conceived in Chochmahand developed in Binah is absorbed in the mind by concentration, Daat.)
כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה
For even one who is wise (by utilizing his faculty of Chochmah) and understanding(by exercising his faculty of Binah) in the greatness of the blessed Ein Sof, yet, unless he applies his Daat and fixes his thought firmly and diligently on his understanding of G-d’s greatness,
לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית, כי אם דמיונות שוא
he will not produce in his soul true fear and love, but only vain fancies.
He will only imagine that he fears G-d and loves Him. True fear and love are attained only by way of Daat.
ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן
Thus, Daat provides the substance and vitality of the middot (and is therefore termed a “mother” of the middot, another parent side by side with Chochmah and Binah).
והוא כולל חסד וגבורה, פירוש: אהבה וענפיה ויראה וענפיה
It comprises Chesed and Gevurah; that is to say, love with those other middot that are its offshoots, and fear with its offshoots.

No comments: